#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. א האם מעשר שני נאכל בנוב וגבעון (דוקא) ומנין?	מעשר שני הוקש למעשר בהמה (עשר תעשר) לר&quot;ש שאין מעשר בהמה קרב בבמה שהוא חובות שאין קבוע לו זמן אף מעש&quot;ש לא נאכל שם [וכן סתמה משנתנו], אבל לר&quot;י שסובר שקרבים בבמה גדולה חובות אף שאין קבוע להם זמן מעשר שני נאכל רק בנוב וגבעון [וכן בכור].	זבחים קיט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. ב היכן היתה מנוחה והיכן נחלה (4) ולמאי נפק&quot;מ (מתי הותרו הבמות)?	"ר' יהודה אומר מנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים וכן הוא אומר &quot;היתה לי נחלתי כאריה ביער&quot; ואומר &quot;העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה&quot;, וכיון שבאו לנחלה נאסרו הבמות ומדחלקם הכתוב ש&quot;מ ליתן היתר בין זה לזה. <p dir=""rtl"">ר&quot;ש אומר מנוחה זו ירושלם ואומר &quot;זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה&quot; ואומר &quot;כי בחר ה' בציון אוה למושב לו&quot;, נחלה זו שילה, והכי קאמר לא מבעי למנוחה דלא באתם אלא אפ' לנחלה לא באתם.</p><p dir=""rtl"">תנא דבי ר' ישמעאל זו וזו שילה מנוחה שנחו מכיבוש ונחלה שחלקו שם נחלות (ואפ' הכי אחר חורבנה הותרו הבמות דס&quot;ל קדושה ראשונה לא קדשה לעת&quot;ל וה&quot;ה לירושלים שיש אחריה היתר &lt;רש&quot;י&gt;).</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;י אומר זו וזו ירושלם נחלת עולמים ומנוחת הארון, ובזמן שילה ה&quot;נ הותרו הבמות, תנא דבי ר' ישמעאל כר&quot;ש בן יוחאי, וסימניך משכו גברי לגברי. קשה על שני השיטות הללו מדוע כתיב אל המנוחה ואל הנחלה ולא מנוחה נחלה.</p>"	זבחים קיט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט: א 'ד' כללות היה ר&quot;ש אומר בקדשים' (בענין היתר במות) מה הם. ומה הדין בהעלאה?	"הקדיש ושחט והעלה בשעת איסור במות - הרי זה בעשה ולא תעשה וחייב כרת.<p dir=""rtl"">הקדיש בשעת היתר במות ושחט והעלה באיסור - הרי זה בעשה ול&quot;ת ואין בו כרת, [רב כהנא סבר שיש כרת על העלאה ואיתותב מהכי] </p><p dir=""rtl"">הקדיש בשעת איסור במות ושחט והעלה בהיתר במות - הרי זה בעשה ואין בו ל&quot;ת, </p><p dir=""rtl"">הקדיש ושחט והעלה בשעת היתר במות - פטור מכלום.</p>"	זבחים קיט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט: ב אלו י&quot;א דברים שנינו במשנה בין במה קטנה לגדולה ומנין (4 בקרבן, במנחה, בעובד, במזבח)?	"סמיכה - &quot;לפני ה': וסמך&quot;, צפון - &quot;צפונה לפני ה'&quot;, סביב - &quot;על המזבח סביב... אשר פתח אהל מועד&quot;, תנופה - &quot;להניף תנופה לפני ה'&quot;, <p dir=""rtl"">מנחה - לת&quot;ק קרבה בבמה אלא שאינה טעונה הגשה &quot;הקרב אותה לפני ה.&quot; לר&quot;י אין מנחה קרבה בבמה והוא הדין לעוף דכתיב &quot;וזבחו זבחי שלמים&quot; (אותם שהוקדשו בשעת היתר במות) מכלל דמנחה ועופות אין בהם שעת היתר במות. </p><p dir=""rtl"">כהון - &quot;וזרק הכהן ... פתח אהל מועד&quot;, בגדי שרת - &quot;לשרת בקדש&quot;, כלי שרת - &quot;אשר שירתו בם בקדש&quot; (וע' לעיל שזה תלוי במחלוקת אם קרבו נסכים במדבר), ריח ניחוח - &quot;לריח ניחוח לה'&quot;, </p><p dir=""rtl"">מחיצה לדמים - &quot;והיתה הרשת עד חצי <b>ה</b>מזבח&quot;, רחוץ ידים ורגלים - &quot;ובקרבתם אל <b>ה</b>מזבח&quot;.</p>"	זבחים קיט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיט: ג קדשי במה קטנה שהכניסם לגדולה האם קלטהו לחייבו מחיצה בדמים וכד', ומה הדין בהוציאוה לחוץ?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם שחט בדרום והעלה במזבח, בקטנה והעלה בגדולה?</p>"	"לל&quot;ק דרמי בר חמא וכן סובר ר&quot;א שקדשי במה קטנה שנכנסו לגדולה קלטוה מחיצות ויש לה דין גדולה וצריכה מחיצה בדמים, לל&quot;ב דרמי בר חמא אין להם דין גדולה ואין צריך מחיצה אלא בקדשי במה גדולה. <p dir=""rtl"">אליבא דר&quot;א בהוציאה לחוץ הסתפק ר' זירא האם קלטוהו מחיצות או דלמא כיון דהדר הדר, בין אליבא דרבה דאמר גבי קדשי קדשים ששחטם בדרום ועלו ומשלה בהם האור וירדו שלא יעלו ולא קלטוהו מזבח, דלמא מזבח שאני שאינו מקדש אלא הראוי לו. ובין לרב יוסף שאמר יעלו כיון שלא יצא ממקומו אבל הכי שיצא יצא. וסליק בתיקו. </p><p dir=""rtl"">מילתא דפשיטא לרבה ורב יוסף כנ&quot;ל ר' ינאי הסתפק שהרי הסתפק בשחט בקטנה (דהוי כדרום) והעלה בגדולה. </p><p dir=""rtl"">(לפי גרסתנו וכן תוס', וע' גר' רש&quot;י ופי')</p>"	זבחים קיט:		
